החלטה בתיק ת"א 123-10

הקדמה :

ענייננו בשתי בקשות עיקריות: האחת, בקשה למתן צו עיקול זמני (בש"א 976/10), והשניה, בקשה לצו מניעה זמני (בש"א 975/10), אשר הוגשו - שתיהן - במסגרת תובענה בה נתבקשו הסעדים הבאים: סעד הצהרתי בדבר זכות בעלות בדירות מגורים, צו עשה, צו מניעה קבוע, וכן השבה ופיצויים כספיים (ת"א 123/10). החלטה זו מיועדת להכריע בבקשות לביטול הסעדים הזמניים שניתנו בגדרי בקשות אלו, וכן בבקשות לסילוק התביעה העיקרית על הסף.

לשם הנוחות ועל מנת למנוע אי בהירויות, יכונו להלן הנתבעים בתיק העיקרי, שהגישו בקשות לביטול הסעדים הזמניים שניתנו (צו עיקול וצו מניעה) - כולם יחד - "המבקשים", ואילו התובעות בתיק העיקרי, אשר הגישו בקשה לצו מניעה זמני ובקשה למתן צו עיקול זמני, יכונו מעתה במסגרת החלטה זו "המשיבות", כפי שהגדירו הצדדים במסגרת טיעוניהם.

במסגרת בש"א 976/10 נתבקש בית המשפט להורות על הטלת עיקול זמני, במעמד צד אחד, עד לסך של 1,333,850 ש"ח, על נכסים ו/או כספים ברכוש המפורט להלן:

1.      זכויות המבקשים ו/או מי מהם בדירות שטרם נמכרו על ידם בפרוייקט הבניה הכולל בניין מגורים של 20 דירות (להלן: "פרוייקט הבניה") בחלקה 3 גוש 16660 ברח' קרן היסוד 11 בעפולה, לרבות דירות עליהן ניתנה התחייבות לרישום משכנתא.

2.      זכויות המבקשים בחלקה 22 גוש 11576 ברח' הנוטר בקרית חיים, שטרם נמכרו על ידם, לרבות חלקים עליהם ניתנה התחייבות לרישום משכנתא.

3.      זכויות המבקשים בחלקה 70 גוש 11010 ברח' חנקין בקרית אתא, שטרם נמכרו על ידם, לרבות חלקים עליהם ניתנה התחייבות לרישום משכנתא.

4.      זכויות המבקש מס' 2 במקרקעין הידועים כחלקה 59 גוש 7371.

במסגרת בש"א 975/10 נתבקש בית המשפט להורות על הטלת צו מניעה זמני, האוסר על המשיבים לבצע כל דיספוזיציה ב-3 דירות מגורים בפרוייקט הבניה דלעיל (דירות מספר 16, 15 ו-19), וכן להורות כי תירשם בפינקס המקרקעין הערה בדבר צו המניעה, וזאת להבטחת קיומו.

ביום 18/4/10 ניתן צו עיקול זמני, במעמד צד אחד, על זכויותיהם של המבקשים, כמפורט בבקשה, וזאת עד לסך של 1,350,000 ש"ח. באותו יום, ניתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, למניעת דיספוזיציה בנכסים המפורטים בבקשה. כן נקבע דיון בשתי הבקשות, במעמד שני הצדדים.

במהלך הדיון שהתקיים לפני ביום 26/5/10, הסכימו הצדדים כי הבקשות תוכרענה ללא צורך בחקירת מצהירים, לאחר השלמת טיעונים, וכי במסגרת ההחלטה תוכרענה גם מחלוקות שהועלו בבקשות נוספות שהוגשו לתיק בית המשפט, ובכללן בקשה לדחיית התביעה על הסף מחוסר סמכות עניינית ובקשה לסילוק התביעה נגד נתבעים 2, 3, 5 ו-6 על הסף מחמת העדר עילה.

עד כאן ההקדמה הנוגעת להליכים שלפני, וכעת לבחינת סיפור המעשה.

הרקע העובדתי :

המבקש מס' 1, יהושע בכור, הינו אביו של המבקש מס' 3, ומסייע לו מקצועית - כך לטענת המבקשים - בניהול חברת נאות עמית יזמות בע"מ, המבקשת מס' 4 (להלן: "נאות עמית"), אך לא היה בעל תפקיד בה. המבקש מס' 2, אוהד כץ, הינו מי שמחזיק ב-50% ממניות חברת נאות עמית וב-50% הנותרים בנאמנות עבור המבקש מס' 3. המבקשת מס' 5, א. א. אנור פיתוח ונכסים בע"מ, אשר המבקש מס' 3 משמש כמנהלה וכבעל המניות היחיד בה, היא חברה שלטענת המשיבות היתה מעורבת בבניית הפרוייקט. המבקשת מס' 6, א. א. קלאסיק הומס בע"מ, הינה חברה שלטענת המשיבות שיק שלה נמסר על ידי המבקשים  1 ו-4 למשיבה מס' 1, כחלק מהחזר הלוואה שנתנה להם האחרונה ואשר חולל באי פירעון בשל היות החשבון סגור.

המשיבות, גלבוע רינה וחבושה זהבה, הינן שתי נשים שביקשו, כל אחת מהן, לרכוש דירה בפרוייקט הבניה של המבקשים.

המשיבות טוענות בתביעתן כי המבקש מס' 1 הציג עצמו כמנהלה של חברת נאות עמית וניהל עימן משא ומתן לגבי רכישת הדירות בפרוייקט, על אף שבדיעבד התברר כי פורמלית אינו מנהל ואינו בעל מניות בחברה. בסופו של יום, רכשו המשיבות את הדירות בפרוייקט וחתמו על הסכמי רכישה עם חברת נאות עמית והמבקשים 2 ו-3 (נספחים "ב" ו-"ג" לכתב התביעה).

על פי הנטען בכתב התביעה, בהתאם להמלצת המבקש מס' 1,  רכשה המשיבה מס' 2 את הדירה בפרוייקט באמצעות עסקת "טרייד אין", תמורת דירתה הנוכחית בסכום שלטענתה נופל משמעותית משווי הדירה. על פי הנטען, נמכרה דירתה הנוכחית של המשיבה מס' 2 לנתבעת הפורמלית והועברה לבעלותה, ללא ידיעתה של המשיבה מס' 2 ובניגוד לכל דין, תוך הצגת מצג שווא, מסירת שיקים ללא כיסוי ודרישת דמי השכירות מהמשיבה מס' 2, בניגוד למוסכם. 

בחוזי הרכישה נשוא הפרויקט דנא, הוסכם כי החזקה בדירות תימסר למשיבות בתוך 12 חודשים מיום חתימת החוזה, היינו עד ליום 6/2/09. כן הוסכם כי במעמד החתימה על החוזה ישלמו המשיבות סך של 150,400 ש"ח, שיופקד בנאמנות בידי עו"ד צבי רוזן, עד לרישום הערות אזהרה על שמן. על פי האמור בכתב התביעה וכעולה מהנספחים שצורפו לכתב התביעה, בפועל, שילמה המשיבה מס' 2 את מלוא התמורה בגין דירתה, וגם המשיבה מס' 1 שילמה סכומי כסף ניכרים. לטענת המשיבות, שילמו למבקשים חלק מהכספים טרם המועד המוסכם, ובנוסף לכך, כספן לא הובטח בהתאם להוראות חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), תשל"ה-1974 וכפי שהוסכם בחוזה. כמו כן, לטענתן, סכומי הקבלות שהנפיקו להן המבקשים אינם תואמים את התשלומים שבוצעו בפועל. עוד טוענות המשיבות לחוסר תום לב מצד המבקשים וניסיון להתעשר שלא כדין, תוך הונאתן והוצאת כספים ביתר ובמרמה.

יתרה מכך, בכתב התביעה טוענות המשיבות כי עד כה טרם הושלמה בניית הדירות בפרוייקט, וממילא שהחזקה בדירות טרם נמסרה להן. המשיבות מוסיפות וטוענות כי בניית הדירות התקדמה בעצלתיים משך כשנה (בשלב שכבר אמורה היתה להימסר להן החזקה בדירות), הן לנוכח בעיות בתשלום לקבלן המבצע, הן בשל שריפת משרדי חברת נאות עמית, הן בשל תלונות של עובדי החברה על הלנת שכרם והן לנוכח הליכי גביה שבוצעו נגד המבקש מס' 1.